קלאב פוט, כף רגל סוסונית – עדכונים ומחקרים חדשים:
קלאב פוט מתרחש אחת לאלף לידות, כאשר הסטטיסטיקה מצביעה על יותר בנים מאשר בנות ולא תמיד תלוי במרכיב גנטי. כאשר מנסים לבחון את עניין הגנטיקה כאן מוצאים כי אין חוקיות, כלומר, ייתכנו מקרים בהם ישנו קרוב משפחה עם קלאב פוט אך גם ייתכנו מקרים של מקרה אחד ויחיד במשפחה.
האם קלאב פוט הפיך?
אז בואו נתחיל מהסוף - בגדול, יש פתרון! ובסוף הכל יהיה בסדר. באמת שבסוף הכל יהיה בסדר. הפתרון הרפואי הוא תהליך הטיפול ע"ש פונסטי השולט בארץ ובעולם. תחילה יש להסביר שפתרונות בעולם הרפואה הם תהליכים. קודם עושים "א" אחר כך "ב" וכו'. וכך היה זה דר' פונסטי (1914-2009) שפיתוח שיטה זו הקרויה על שמו (1). פיתוח זה של פונסטי היה מהפכה של ממש בהיות התהליך מתבסס ברובו על שלבים שאינם חודרניים, סידרת גבסים ומערכת נעליים/סנדלים מקובעים למוט. בעיה במנח כף הרגל המטופל באופן שאיננו פולשני או עם ניתוח מינימלי לקראת סופו. תהליך פשוט ויעיל. הטיפול מתבצע בכל בתי החולים בארץ על ידי רופאים ורופאות אורתופדים ילדים , לדוגמה המרפאה לקלאב פוט בבית חולים שערי צדק בירושלים
השיטה על שם פונסטי: מהותו של התהליך יהיה, מיד אחרי הלידה, סידרת גבסים (6 בממוצע), עם החלפת גבס כל כ-10 ימים. אםלא הושג טווח תנועה במפרק הקרסול, לפני הגיבוס אחרון ניתוח קטן שבו ישוחרר גיד אכילס . כאן מסתיים תפקיד הרופאות והרופאים ומתחיל השלב המאתגר והאחריות של ההורים, שלב הנעליים או הסנדלים, כגון האלפא פלקס תוצרת גרמניה. שלב הסנדלים ימשך עד גיל 4 או 5 ע"פ תהליך פונסטי המקורי. הנעליים או הסנדלים תמיד חייבים להיות מחוברים למוט, סטאטי או דינאמי.
האם יש שיטות טיפול נוספות? כן. יש את התהליך ע"ש דר' בנסהל Dr. Bensahel . התהליך אינו מבוצע בארץ. בעולם במקומות בודדים – בצרפת בעיקר. התהליך מתבצע תוך חבישת הרגל ברצועות "פלסטרים" taping המוחלפות מדי מספר ימים בודדים (דורש להגיע לקליניקה של הרופא מדי מספר ימים). דר' בנסהל מדווח על הצלחה של מעל ל 90% . כאמור, החיסרון הגדול של שיטה זו היא החובה להגיע את הרופא מדי מספר ימים בודדים בשמך תקופה ארוכה מאד וטיפול ישיר על ידי הרופא/ה.
בעולם הרפואה ממשיכים לחקור הכל וגם את הקלאב פוט. הכל מתקדם! והשאלה עולה מדי פעם האם תהליך פונסטי הוא עדיין הפתרון הטוב ביותר. באופן כללי , כן ! עם אחוזי הצלחה גבוהים מאד, בין 84% ועד 90.6%.
כמובן שהשאלה העולה היא "ומה עם ה 16% שלא הצליחו". חוסר ההצלחה בא לידי ביטוי בחזרה באחד או יותר מהמרכיבים של הקלאב פוט. במקרים קלים יותר ידרשו גיבוסים חוזרים. כאשר המקרים מורכבים יותר יתכן ניתוח (נפוץ ומוכר לרופאים המנתחים בישראל) לרוב בסביבות גיל 7.